סליחה, אזרבה מה!?…
טוב, אז מעבר לשם שנורא כיף לגלגל על הלשון, לחלקנו הגדול במערב, אזרבייג'ן מוכרת אולי מאיזה סרט של ג'יימס בונד משנות השמונים וכמקום שאירח פעם את האירוויזיון. בעוד שלמעשה, מדובר באחד מהמקומות המעניינים ביותר על ציר ההתפתחות האנושית, כמעבר שבין חיי הנדודים לערי מסחר, ממשל אזורי, פילוסופיה, רוח וכלכלה.
מדובר באזור שהושפע רבות ממיקומו הגיאוגרפי בסמוך לדרך המשי הידועה מעברו האחד, ובים הכספי מעברו השני.
רכס הרי הקווקז העשוי כנוצר מאדמה פורייה, היווה בסיס למיזוג תרבותי עשיר, שנוצר מהתנגשויות תרבותיות שבין הנועזים שבבני המזרח אשר העזו להתקדם מעבר להרי הקווקז לכיוון המערב, לבין המערביים שהעזו לחלום על שנמצא מעבר לאותם הרים מכיוון מזרח.
תרבות, דתות ומנהגים
אזרבייג'ן עומדת כניגוד מושלם לגישה המוטעית, המקטלגת את החברה המוסלמית על כל גווניה ומורכבויותיה, תחת כותרת אחת לא מחמיאה. בעוד שבמציאות, מדובר באחת מהחברות המוסלמיות השיעיות דווקא, שמגלות סובלנות ומתינות דתית רבה, בדגש על רב תרבותיות והתנהלות חילונית תחת מסורת וערכים אתניים שבטיים.
למעשה, מדובר במדינה המוסלמית הראשונה שהפכה לדמוקרטית ולחילונית ב-1918, תוך ניצול שעת כושר להיפרדות מרוסיה ומעבר לעצמאות.
היחס לאוכלוסייה היהודית
למרבה ההפתעה, אחוז היהודים באזרבייג'ן הוא מהגבוהים בעולם, ביחס לאוכלוסייה היהודית המקורית שהיגרה. מדובר בקבוצה שהתעצבה מבחינה אתנית בהתאם לאזור מחייתה, ונקראת "יהודי ההרים". כשלושים אלף מהם ממשיכים עדין להתגורר באזרבייג'ן בנוחות ובשוויון מלא.
טבע חקלאות ומשאבים
המישורים הפוריים ואדמת המינרלים העשירים הנוזלת מההרים, יצרה קרקע פורייה הזוכה לשמש ומשקעים חסרי תקדים לכל גידול מתאים – החל מכותנה, המשך בטבק וכלה בפרי. כך שמחצית מאוכלוסיית אזרבייג'ן נחשבת כחקלאית וכפרית.
כמו כן, באזרבייג'ן קיימים משאבי נפט וגז טבעי רבים, בנוסף למסחר ולדיג סביב הים הכספי.
עיר הבירה – באקו, נראית מרשימה ומערבית במיוחד, על מבניה האדריכליים המגוונים, הידועים והמוערכים בעולם כולו.
אקלים
מזג האוויר המתחלק בין חורף לקיץ, מותיר בשיאו קיץ חם מאוד וחורף קר מאוד. בשל כך, העונות המתוירות ביותר הן עונות המעבר, האביב והסתיו, שחושפות מחזות נדירים של טבע מתפרץ וצבעוני על שלל גווניו.