גאורגיה

גאורגיה – בירת הקווקז

לתאר את גאורגיה בכמה משפטים מצריך מאמץ עילאי וניכר במיוחד, מאחר ונראה שאין די במילים לתאר את עוצמת רוחם של אנשיה ככוחות הטבע הסובבים אותם.

אז מה יש לראות בטיול לגאורגיה?

טבע רוגש ומסעיר כמים הפורצים מכל הר   

מפסגות ההרים המשוננים בקווקז ועד לפתחן של ערי הנמל שלשפת הים השחור, נפרשים גשרי נהרות רבים, נחלים, יערות אורן ומחט, גבעות מוריקות בעשב גבוה, ומעיינות צחורים שכאילו נלקחו מאגדה עתיקה. עושר האדמה ודממת ההרים והרוח, הנשברת לה מדי פעם בצלצול פעמוני פרות ונהיית כבשים.

היסטוריה

לא לחינם שמה של גיאורגיה מתרגומה הרומי, היא ארץ האדמה הטובה.

תושביה האמיצים הידועים במסורות הלחימה המהירה שבחרב ובזריזותם ברכיבה על סוסים אלפי שנים קודם לבשורת הנצרות, נלחמו על זכותם לחיות כחופשיים מול כל אימפריה משמעותית – מיוון, רומי, פרס והכיבוש הערבי שאחריו, אשר הותירו בה חותם תרבותי מיוחד.

תרבות ומנהגים

גיאורגיה הינה דוגמא תרבותית המשתלבת במרחב עוצר נשימה שכולו בית לאלוהים בעיניי תושביו, ומהווה מופת לרב תרבותיות אתנית ודתית אשר מתקיימת בשיתוף, בשוויון ובכבוד הדדי, בין כל הדתות.

להט החיים ושמחת האדם 

דממת ליל הכפר המופרת בשירת הגברים המבושמים ביין המניחים גחלים לאש, והנשים העומלות במטבח לכבוד אורחיהם לצלילי אקורדיון, כלי נשיפה ותופים, בסעודות שלא נופלות בהגדרתן מסעודות מלכי העבר.

שמחת החיים ולהט הקרב כקצב המוזיקה, כמולדת היין הקדומה ביותר, הינם חוויה שאין שני לה, שתיזכר לבסוף מעבר לכל נוף ואתר.

ניגודיות מופלאה

בין ההר לים, בין טבע ומסורות עבר לקדמת יישוב מודרני, מתקיים איזון עדין ונהדר שהאחד לא השחית את האחר. חיי העיר לא פגעו במסורות הכפר ובטבע, דבר המעורר השראה וכבוד בכל הבאים בשעריה של גיאורגיה, מהסוחרים הממולחים של דייגי הים השחור, ועד לתרבות אנשי הכפר של ההרים.

לחיצת היד והמילה קדושות כמו החיים, ויש בה ביטויי גם בערים המודרניות ובנופש, בכבוד לאורחים ולטבע, בשמחת החיים והגאווה שביושרה, בעשייה משותפת ובניקיון ובטהרה שיש בה גאווה לאומית.

אנו מזמינים אתכם לגלות תרבות חמה, המשמרת קהילה, טבע וערכי מסורת עתיקה, לצד מודרניות מערבית. חיי עיר לצד טבע רוגש ופועם בקצב הלב והתוף, דרך הנוף…

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *